דווקא עכשיו אחרי תקופה שהפגישה אותנו עם הבית, עם עצמנו, עם האנשים שהכי קרובים לנו.
גם עם מקומות כאבים וגם עם מקומות שמחים ומעצימים.
יש לנו הזדמנות 'לחזור' לחיים מתוך בחירה ודיוק לקצב ולתשוקות שלנו.
לאיזון בין חוץ לפנים. בין בית לעבודה ..
כשלמדתי במדרשה הרבנית שלנו מיכל וולשטיין למדה אותנו שאם רוצים ללמוד על מהות החג נלמד את ההלכות שיש לנו באותו הזמן.
זה מתקשר לי ממש ללידה ומשם לכל החיים - ליום יום ממש.
מרגישה שהלימוד של ההורמונים (קוקטייל ההורמונים) הקיימים בזמן לידה מלמדים אותנו על הפוטנציאל הטמון בזמן הזה
ואני חושבת שאפשר לקבל מזה בכל ככל הרבה מישורים.
יודעת על בשרי וליבי שאפשר!
אז קודם נבין את ההורמונים (נתמקד בשניים)
את האוקסיטוצין אנחנו מכירים כהורמון האהבה - הוא מופרש בזמנים שנעים לנו, כשאנחנו בקרבה, בחיבוק של 20 שניות וכמובן הכי הרבה בזמן של עונג מיני. בלידה האוקסיטוצין מופרש פי 40 מזמן עונג מיני שזה מטורף.
פי 40!!!
יש לו תפקיד פיזיולוגי שהוא לכווץ את הרחם - זאת אומרת שהאנרגיה שלו מופנית פנימה - לרחם. ככל שיש יותר אוקסיטוצין - הצירים יהיו אפקטיביים וטובים (יש כמובן עוד משתנים אבל אנחנו בהיבט ההורמונלי)
ותפקיד מנטלי - גורם לנו להיי, להתאהבות, לאופוריה , מעורר את המוח הזוחלי שלנו, את האשה שמכוונת ללדת. ואת והתינוק שמכוון להיוולד.
ויש את האדרנלין שהוא הורמון של סטרס הוא שומר עלינו מפני סכנה זאת אומרת, מכניס אותנו למצב של בריחה או לחימה (או קיפאון) בואו נגיד בעדינות , אנחנו חיים בעולם שמלא באדרנלין. יותר מזה- בעולם שמעודד ומגביר אדרנלין .
הרבה אנשים חושבים שזה דבר טוב שמניע אותנו קדימה ומעודד אותנו לפעול בחיים.
ואולי, אולי זה באמת שומר עלינו
אבל וזה אבל גדול וכאן יש לנו בחירה
האם אנחנו רוצים לחיות מתוך הישרדות?
לנוע קדימה , לפעול, לעשות מתוך הפחד שאם לא ... אז מה יקרה??
ומה יקרה באמת?
מה יקרה אם נתחיל לפעול מתוך אוקסיטוצין? מתוך קשב פנימה
מתוך אנרגיה שמונעת מבפנים - מהמרכז שלנו, מהרחם ??
מה יקרה? רוצים לנסות?
אבל רגע, העולם מלא באדרנלין איך עושים את זה?
אפשר לתרגל את זה.
אני לומדת עם הזוגות שלי שאפשר ממש לצאת לרגע מתוך בועת האוקסיטוצין שבלידה להתייחס לאדרנלין ולחזור לבועה.
והנה תרגיל להתחלה, בואו ננסה *לזהות* מה גורם לי לאוקסיטוצין = לתת לאנרגיה להגיע פנימה. להקשיב לרחם. ומה גורם לי לאדרנלין = מה מוציא אותי מעצמי , מה גורם לי לפעול מתוך השרדות...
אני ממש מתבוננת על זה בתקופה האחרונה ואני מרגישה שזה משנה חיים ממש..
דוגמא קטנה, שמתי לב שבבקרים אני ממש זקוקה לשקט ולנשימה ואם אנחנו נכנסים לרכב אני מיד סוגרת חלונות ומכבה מוזיקה, יונתן חשב שהתחלתי לאהוב מזגן אבל זה לא העניין, זיהיתי שהרעש מבחוץ פשוט מכווץ אותי ומכניס אותי לסטרס. זה לא נעים להתחיל יום בצפירות ופקקים ויש לי אפשרות להפוך את הסביבה שלי לנעימה.
ברגע שאני מזהה, קשובה ולא מתנגדת אני יכולה לבחור.
מזמינה אתכן.ם להתבונן על זה ואם בא לכם גם לתרגל. ברכות ובעדינות, בלי שיפוטיות מול עצמנו
ומחכה לשמוע איפה פוגש אתכן.ם ביום יום
מה עשה לך נעים ומפריש אוקסיטוצין ?
כשאני מבינה את זה אני יכולה לבחור. באמת.
מה האיזונים שאני רוצה בחיים שלי?
מה הקצב שבו אני חיה ?
שבו אני רוצה לחיות?
באהבה רבה רעות
נגע בכן ? מוזמנות לשתף, להעביר הלאה :-)