חלק ראשון :
פוסט ראשון בסדרה בנושא *כסף*
כותבת משהו מאד לא פוליטיקלי קורקט
המצב הכלכלי שלנו לא מאפשר חופשה ,
אנחנו בתהליך וליווי כלכלי ובעזרת ה' מאמינים בשפע שכבר פה ממש.
החופש הגדול מאד הפחיד אותי.
איך אעביר חודש וחצי עם הילדים עם מינימום תקציב?
בתור התחלה ויתרנו על צהרון, החלטתי לאסוף את הילדים באחת וחצי ,
זה היה מאתגר כי עוד עבדתי כרגיל בקליניקה.
אבל שמחתי על זה והסתדרנו.
מודה שמהתחלה הופתעתי לטובה,
הגענו הביתה לארוחת צהריים ומנוחה ואז יצאנו לאנשהו , למעיין, לגן סאקר, לשוק, לפארק.
במקביל תפארת שלנו קיבלה הזמנה מסבא וסבתא להצטרף אליהם לשבועיים וחצי לשוויץ!!!
כולנו שמחנו ופירגנו לה והיא נהנתה מכל רגע ולא התגעגעה הביתה בכלל !
תפארת חזרה בשישי סוף יולי.
היא חזרה מהממת מאושרת ובוגרת.
בזמן הזה ניסיתי לחשוב מה נעשה, חברה יקרה הציעה לי את הבית שלה טבעון לארבעה ימים !
אחרי שבת משפחתית לכבוד החזרה שלה נסענו. הילדים ואני.
יונתן נשאר לעבוד.
האזור הזה קסום בעיני ויש לי חלום לגור בו מתישהו...
והאמת שאני לא מכירה אותו אז זאת הייתה הזדמנות מצוינת קצת להרגיש בין תיירת למקומית:-)
חיפשתי מקומות בטבע ללא תשלום , (פירוט על המקומות יהיו בחלק של ההמלצות)
עשינו קניה בסופר לימים האלו, הילדים בחרו פינוקים משמחים, חשבתי שעדיף לעשות קניה אחת מרוכזת של כל מה שנצטרך- לפי מה שתכננתי שנוכל ושנרגיש לגמרי שאפשר להתפנק במקום כל יום לחפש איפה ומה לאכול. בגדול קנינו הרבה פירות וירקות וכמובן חטיפים.
הוצאנו גם על פלאפל, קפה קר שזה הפינוק שלי בצהרי קיץ חם.
ולא היה חסר לנו כלום.
שבוע שני של אוגוסט ההורים שלי עשו קייטנת סבא סבתא מושקעת ומפנקת ואנחנו ניצלנו את זה ליום בקליניקה ולחגוג יום נישואים בזמן זוגי. (ארוחת בוקר במקום נהדר ומומלץ בירושלים 'המקום של איציק' וגיחה לים.
שבוע אח"כ נסענו לקמפינג עם ההורים ואחיות שלי.
עשינו מטמון לראשונה כי ראינו שאנחנו מגיעים לשמורות טבע ושזה פשוט משתלם, ואולי גם ידרבן אותנו לצאת יותר- זה עלה לנו 260 שח עם כרטיס של בהצדעה ובינתיים כמעט כיסינו את כל התשלום.
גם בנסיעה הזאת עשינו קניה של מה שהיינו צריכים לאותם ימים (ועוד השלמות קטנות לקמפינג, גז לאמגזית וסנדלי שורש לילדים)
חזרנו לסידורי בית ספר
ובשבוע האחרון נסענו שוב צפונה, הפעם עם יונתן אז קצת הרשתי לעצמי להוציא יותר כסף מכשאני לבד (מעניין למה...)
גם פה הבאנו חומרי גלם להכנת ארוחות והארוחה היחידה שאכלנו בחוץ הייתה בסוף הטיול באמצע הדרך
הביתה.
חיפשתי מקום מקומי ונעים לשבת ובאמת להתפנק ומצאנו את רוזליה בבית שאן. מקום מקסים וטעים עם שירות ממש נפלא ונעים.
אני חושבת שבכל הנסיעות שלנו הוצאנו פחות כסף ממה שהיינו מוציאים אם היינו בבית ,
מחפשים 'אטרקציות' בחוץ
בימים היחידים שהיינו בית עשינו דברים קרובים בנחת, היינו בעין חמד שזה מקום ממש מיוחד בכניסה לירושלים,, זה היה לפני המטמון ושילמתי עלי ועל שני ילדים בערך 40 שח, היינו שם כמה שעות ועשינו פנקייקים על האמגזית (זה מפנק ממש בשטח!)
אני לומדת לימוד שקשה לי מאד, מצד אחד
אני רוצה לגדל ילדים בשפע. מאמינה בשפע שמתגלגל בעולם.
לומדת לבקש עזרה
ויותר מזה לקבל,
קיבלתי מתנות בדרך.
חברה שהשאירה לי בית ולא רצתה תמורה (היא תשלח חברה לטיפול שיאצו אצלי 'בתמורה') ועוד...
הסכמתי לקבל. זה לא קל.
לקבל את השפע ולתת אותו חזרה לעולם בצורה אחרת.
מעגליות שכזאת.
אשה חכמה אמרה לי פעם , את רוצה לחיות ממה שיש ולא ממה שאין.
זה נכנס לי ללב.
פוסט שני בסדרה יהיה בתחילת שבוע יחד עם תחילת שנת הלימודים
אשמח מאד לשמוע איפה זה נוגע בכם.ן
כתבו לי פה למטה
חלק שני :
על אמהות בזמן אינטנסיבי של חופש גדול. איזון בין פעילויות לטיולים ולמנוחה...
אז איך מסכמים את יולי אוגוסט?!
הקדמה קטנה (למרות שכתבתי על זה כמה פעמים)
חופש הקודם היה לי סיוט.
אמיתי. ממש היה קשה , הרגשתי שאני לא מצליחה שיהיה לנו כיף.
כעסתי הרבה, הרגשתי חנוקה ,
היו גם רגעים יפים כמובן אבל בגדול היה קשה.
בסוף החופש נחשפתי לבלוג של אבישג ונפתחה לי האפשרות לקחת את הילדים לטבע לבד ,
פשוט לא חשבתי שזה אפשרי,
לטייל לבד אף פעם לא הייתה אחת מהאפשרויות (מדהים עד כמה לפעמים רק צריך לתת לדברים חדשים להכנס פנימה)
מאז החלטתי שבחופשים שיגיעו אנחנו יוצאים לטייל.
וכך היה, יצאנו בסוכות, בפורים ובפסח,
בחלק מהפעמים יונתן הצטרף בחלק לא.
מכולם גדלנו, התקרבנו ונהננו🙏
למדתי מה מתאים לנו, ממה אני נהנת, ממה הילדים - לנסות לענות לכולנו על הצורך.
(למשל, לא טיולים שמתחילים על הבוקר!)
בחצי הראשון של הראשון של יולי הילדים היו בקייטנות עד אחת , ואז ,
תפארת הגדולה שלי קיבלה הזמנה לטוס עם סבא וסבתא לשוויץ - כן כן, חלום !!
פרגנו לה מאד, התגעגענו והיא,
היא עשתה חיים ,נהנתה ממש.
גדלה והתבגרה מאד.
נשארתי עם שני ילדוד'ס מנסה לשלב, זמן בית בנחת - זה בסדר להשתעמם קצת!
זמן עבודה, זמן ליציאות נחמדות לטבע.
הייתי עוד בכוננות לידה אז לא יכולתי ללכת רחוק , בטח שלא לכמה ימים...
היה לאיתמר יום הולדת, הוא בחר לעשות מדורה ושקשוקה ולהזמין כמה חברים.
זה רעיון פשוט וכיף.
הילדים וגם המבוגרים היו בעננים!
(אני ממש אוהבת מדורות!)
סוף יולי הייתה לידה נפלאה בשבת , שישי אח"כ תפארת חזרה
וכבר ביום שני יצאנו לארבעה ימים לאזור טבעון.
ישנו בדירה מתוקה של חברה , על צלע ההר , צמוד ליער.
לקחנו את הזמן בנעימים,
קמנו מאוחר, הכנו ארוחת בוקר מאוחרת, לפעמים הילדים השתתפו בהכנות, לפעמים הם קראו או שיחקו בסוף עם חיות המחמד של השכנים,
כל יום יצאנו למעיין או לטיול קטן
הכל באזור של טבעון
האמת שדי התאהבנו באזור הזה הוא ירוק ורגוע, יש שם קצב אחר , בכל המקומות שהגענו היינו כמעט לבד, היה שקט ונעים.
היו כמה רגעים שבאמת הותשתי, לפני שהתחלנו את נחל השופט הם רבו מי יחזיק את התיק הנוסף, זה לא היה פשוט אבל ברגע שהגענו למים הילדים שכחו שהם התבאסו וישר שיחקו יחד מהמם.
אני לומדת מזה המון - לדעת לתת לרגשות מקום ומצד שני לא 'להחזיק' בלב, לדעת לשחרר ולהרפות.
יש קשיים גם בבית וגם בחוץ- אלו החיים.
אני רואה שבחוץ הרבה יותר קל להתמודד איתם.
חזרנו הביתה בחמישי בלילה
עייפים ומרוצים.
שבוע אחר הייתה יום הולדת לאביגיל שלנו, היה נהדר ומיד אח"כ הילדים נסעו לקייטנת סבא סבתא ואנחנו ניצלנו את זה גם לעבוד, הייתי בקליניקה ביום מרוכז וגם לזמן זוגי לכבוד יום נישואים (12!).
בימים שהיו לנו ולא היינו בטיול או בכביסות ביקרנו בכל מיני מקומות מקסימים באזור ירושלים,
בעין חמד, גם האריות, עין לבן, גן סאקר, הלכנו לבריכה ולבקר חברה במושב ...
בשבוע השלישי יצאנו ביום שני שוב צפונה, הפעם עברנו את קרית שמונה , לאזור הבניאס.
ראינו במפה עד כמה רחוק הגענו, האמת שזה היה מרגש.
האזור הזה מקסים.
כבר אמצע אוגוסט הכל היה ממש מלא במטיילים.
סימנו לעצמנו כמה מקומות ששווה לחזור אליהם כשאין לכולם חופש. בעזרת ה' זה גם יקרה 🙏 היינו עם המשפחה שלי אז הייתי צריכה להתגמש עם מה שהייתי רוצה שנעשה. (אני רציתי להישאר בגליל עליון והם רצו לרדת לכנרת)
אני חושבת שגם פה הילדים למדו שאפשר גם להתפשר, כשאתה חלק ממשפחה, מחבורה וגם להנות.
הילדים נהנו מאד,
אבל חזרו הביתה מיובשים , בגלל חוסר תשומת לב מספקת לקרם הגנה ושתיה ושהייה בשעות הכי חמות בכנרת.
למדתי מזה לפעמים הבאות 🙏
ברביעי וחמישי של אותו שבוע התארגנו על דברים לבית הספר, שזאת חויה בפני עצמה , עברנו על כל הכלי כתיבה שלנו, על הרשימות וראינו מה יש לנו ומה צריך להוסיף ...
בשבוע האחרון יצאנו כולנו לקיבוץ לביא לדודים שארחו אותנו ממש יפה.
עלינו שוב לאזור קרית שמונה , לירדן ולנחל דן
ושוב, זה אזור שסימנו לעצמנו לחזור אליו כשהוא לא מפוצץ.
חושבת...
אחרי כל הפעמים שארזתי, פרקתי, את הבגדים, מצעים ומגבות, את האוכל, הכלים, הכביסות...
לארוז ולפרוק כל כך הרבה פעמים זה ללא ספק מתיש.
מאד.
וכל פעם מחדש שאלתי את עצמי אם זה שווה את זה.
והתשובה היא חד משמעית.
לגמרי!!
אנחנו מסיימים את החופש הזה בטעם של עוד.
מחכה כבר לטיול הבא שאליו נצא.
אני מרגישה שהתקרבנו, גדלנו,
ראיתי אותם מתבגרים וגדלים,
רבים ומשלימים.
מעסיקים את עצמם יחד או לבד המון זמן, סקרנים, אמיצים
(תפארת עשתה 'טרזן' באחד המעיינות, אני לא העזתי לעשות)
היה גם קשה ומורכב, הם לא תמיד משתפים פעולה ולפעמים נכנסים למצבי רוח של 'דווקא'
כועסים על כל דבר, תכלס גם אני לפעמים נמצאת שם,
אבל!!
החיים האמיתיים מפגישים אותנו עם כאלו מצבים ואני מרגישה שבחוץ, בטבע, בזה שאנחנו יחד זה נותן כוח להתמודד עם הקשיים שצפים.
יש מרחב, יש נשימה.
חשוב לי להגיד שזה מה שהיה טוב לנו.
אין מתכון. מה שחשוב זה הבחירה שלנו מתוך קשב לצרכים שלנו כאמהות ושל המשפחה שלנו.
הילדים שלי יחסית גדולים ואולי בגלל זה יש לי את העצמאות לצאת איתם ככה לבד.
אני מרגישה שזכיתי במתנה לחיים.
אשמח לשמוע איפה זה נוגע בכן.
התגובות שלכן משמעותיות לי 🙏
החלק האחרון בנושא יהיה בנושא פרקטי יותר. המלצות למקומות שהיינו בהם
מה אכלנו
ומה ארזנו איתנו
ונזרום עם מה שייצא, אם יש לכן שאלות, זה הזמן :-)
Comments