בחירות בתוך החיים. על מטפחת ובלעדיה...

פוסט שכתבתי לפני שנה וחצי,

חברה הזכירה לי אותו והרגיש לי לשים אותו פה, זה חלק מהמסע שלי פה בעולם,

פה מדובר על מטפחת, זה יכול להתחבר לכל דבר אחר בחיים.

מי שפגשה בי בימים האחרונים שמה לב שהייתה חסרה מטפחת לראשי ...

מצד אחד אין פה אמירה דרמטית.

אין פה הצהרה,

העפתי את המטפחת.

נמאס לי .

מצד שני אחותי אמרה לי,

רעות, כמה שזה לא דרמטי זה חתיכת צעד...

והיא צודקת אז הנה ,

פורסת פה קצת מהמחשבות.

אני אוהבת את המטפחת .

אני אוהבת את מה שזה אומר

ואת המקום שאליו זה משייך אותי,

ובאותה נשימה אני רוצה להרגיש את הבחירה,

רוצה להיות אינדוודואל בעולם,

אשה. סתם.

בלי שיוך מגדרי.

נאמנה לקול הפנימי שלי. כרגע.

אני יודעת שיש כאלה שיפתחו עיניים,

יש כאלה שישפטו - מתוך אינסטינק בטח לא בכוונה.

אני שומעת את כל הקולות.

מאמינה מאד מאד בגם וגם.

בהקשר הזה וגם בעוד רבדים בחיים.

גדלתי במקום שאין כ'כ אפור

וככה האמנתי הרבה שנים.

או שכן או שלא.

או שאת באמת או שאת בשקר

ומה אגיד...

גדלתי...

החיים מביאים איתם מורכבויות.

היום אני מרגישה שהכל שם.

הכל (הקול) תוסס וחי ובועט מבפנים.

הכל אמת ואולי הכל גם שקר ? !

ואולי... אולי אפשר גם לבחור בקלילות?

אולי אפשר ללכת באותנטיות,

פעם עם ופעם בלי.

זה שלי. לגמרי שלי. שלי מול ריבונו של עולם.

תהליך שאני עוברת עם עצמי. תהליך עמוק ופרטי.

רק מבקשת.

אל תשפטו.

אל תחשבו שאתם יודעים.

לא אותי (אני ב'ה יכולה להכיל את זה)

אחרים. נשים. אנשים.

אין לנו מושג למה ומה מניע אחרים לקבל החלטות מסויימות.

כל עוד זה לא פוגע באף אחד בדרך.

לכל אחד יש את הבחירות שלו

אהבת חינם. לא?

זה הזמן

💜

אדרבה,

תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו

ולא חסרונם

ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך,

ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה...

ותחזק אותנו באהבה אליך

כאשר גלוי וידוע לפניך שיהא הכל נחת רוח אליך...

אמן כן יהי רצון

לפעמים עם ... תמונה מהלידה מרגשת שליוויתי